מתודולוגיית האג'ייל ממליצה על התמקדות במחזורי חיים
קצרים, שבירת משימות ליחידות זמן קטנות, ובקרת התקדמות בתדירות גבוהה. האם שילוב
של מתודולוגיה זו בארגון פוגע ביצירתיות?
יצירתיות – "יכולת
מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך. להבדיל מדפוסי חשיבה נוקשים
ומקובעים, היצירתיות הנשענת על גמישות מחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או
להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות" (ויקיפדיה)
בין אם זה ניוטון שזיהה את כח הכבידה בנפילת התפוח המפורסם, או סטיב
ג'ובס שחזה שהטלפון יהיה חברו הטוב של האדם, אין חילוקי דעות שליצירתיות האנושית מקום
של כבוד בהתפתחות האדם במרבית תחומי החיים.
גם ברמת הארגון, ליצירתיות יש ערך מוסף
רב. אין הדבר חייב להתבטא דווקא ברעיונות מהפכניים, אלא אף ברמת איש הצוות אשר חשב
על דרך אחרת לפתרון בעיה שנתקל בה, ותוך כדי כך גרם לעליה בעשרות אחוזים לביצועים
של המוצר.
Taiichi Ohano – האדם המזוהה עם פיתוח
מתודולוגיית ה Lean
עבור חברת טויוטה בשנות ה 40 המאוחרות, אף הגדיל לעשות והגדיר שיצירתיות היא ערך (value) עבור הארגון,
ואת המושג "Creativity “Unused Employee
כאחד מסוגי ה'בזבוז' (muda) שעל ארגון להמנע ממנו.
אג'יל ויצירתיות
האם מתודולוגיית האג'ייל פוגעת ביצירתיות?
נבחן מספר עקרונות של המתודולוגיה:
- צוותים הפועלים במתודולוגיית האג'יל הם ממוקדי תוצאה קצרת טווח.
מרגע
שהוגדרו מטרות הספרינט בשלב התכנון, על הצוות להתמקד במטרות אלו, מתוך כוונה שמיקוד
זה יביא לרמת אפקטיביות גבוהה ברמת התוצר.
- צוותי האג'ייל נמדדים ברמה יומית (ולעיתים אפילו ברמה דו יומית
בארגונים מסויימים)
- הם מאותגרים כל הזמן הן בתכולה אישית והן בתכולה צוותית
- עליהם לקחת חלק בפגישות הפקות לקחים בהם עליהם לזהות ולקחת אחריות על
תהליכי יעול של עצמם ושל התהליך בכלל
- עליהם להושיט יד ולעזור כקבוצה לאלה אשר אינם עומדים ביעדיהם
- וכיוב' ...
אין ספק שפעולות אלו אינן תורמות ליצירתיות, שכן הן מנוגדות להגדרת היצירתיות
בבסיסה (ראו מעלה).
אך האם הם פוגעות בה? לדעתי לא.
ראשית – צריך תמיד לזכור שמתודולוגיית האג'ייל בבסיסה נוצרה כדי לתמוך
בשינויים ("we
welcome the change" מתוך ה manifesto).
ע"י התמקדות בצעדים קטנים, וולידציה
מהירה יכולים ארגונים המעונינים להשקיע ביצירתיות "להרגיש" את השטח,
לקבל פידבק מהיר על תוצרים ראשונים, ולהחליט אם אכן הכיוון החדש שווה השקעה. היא
מאפשרת התחלה מהירה של ביצוע בזמן שהכיוונים הסופיים עדיין לא ברורים, ומאפשרת
שינויי דרישות בזמן אופטימלי.
שנית – צריכה להשאל השאלה: היכן קיימת אפשרות היצירתיות ברמת הצוות?
התשובה לשתי נקודות אלו היא זהה, ונעוצה בהחלטת הארגון.
אם ירצה להשקיע ביצירתיות – יאפשר הארגון הקצאת משאבים לחשיבה
יצירתית, למימוש ספרינטים כ POC, להעלאת נושא היצירתיות כבעל ערך לחברה ומתוך כך
להגדיר "מסלול" לבחינת רעיונות חדשים וקידומם. (בדומה לחברות ענק
כמו גוגל ומיקרוסופט)
אך אם יצירתיות אינה נמצאת בסדר היום של הארגון, הרי שצוותי האג'ייל
יממשו הלכה למעשה הגדרה זו. הם יבצעו את הנדרש מהם, יתמקדו במסלול אינסופי של
דרישות, מימוש, ובקרה אשר דומה למנהרה ללא אור בקצה.
שורת סיכום
במאמר הצגתי שתי גישות קיצון בנוגע לנושא הנידון. כמובן שמנעד היצירתיות במציאת הפתרון המתאים לארגון הינו רחב. רק אל תאשימו את השיטה...
בהצלחה !
*אם יש
לכם תהיות והתלבטויות הקשורות לייעוץ והכוונה בנושא –
יוגב טל, PMP
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה